"ריקוד הוא תפילה - תפילה היא ריפוי - וריפוי הוא נתינה"

"ריקוד הוא תפילה - תפילה היא ריפוי -  וריפוי הוא נתינה"
המידע בבלוג זה נועד להגביר את המודעות על רפואה טבעית, ואיננו מהווה תחליף לאבחנה או טיפול רפואי אישי

יום שני, 10 באוגוסט 2009

אשת כוכב הבוקר

לפני כארבע שנים פגשתי שמאנית אינדיאנית ששמה אליס, אשר פתחה את ליבי וחיברה אותי לעולם הטבע ולכוחות המרפא של הצמחים. החלטתי לחזור לכאן, לביתה שבמערב קנדה, ולנסות לחוות מחדש את הקשר האדמתי. לאחר הנחיתה שלי בקנדה לפני כשבועיים, פחדתי שאליס תזמין אותי להשתתף בטקס האינדיאני המקודש שהוא ה"סווט לודג" (בקתת ההזעה). למרות שכבר השתתפתי בטקס בעבר, לא הרגשתי מוכנה וגם חששתי מקשר קרוב עם שמאנים אינדיאנים. אבל כצפוי, לאחר חמישה ימים ששהיתי בביתה, אליס הודיעה לי שאני מוזמנת להשתתף בטקס והיא הפעם לא תנחה אותו, אלא שמאנית מבוגרת בשם מריאן.


לאחר נסיעה של שעתיים בערך מחוץ לעיר הגענו לחווה של אינדיאנים בה בקתת ההזעה הוכנה לטקס, כאשר אבנים לוחשות התחממו לאיטן. ריח של צמחי מרפא לא מוכרים היה באויר. כל הנוכחים היו אינדיאנים (שבחלקם מעורבים עם דם סקוטי) משבט הקרי, חמש נשים וחמישה גברים וילדה אחת. ווילי היה אחד מהמבוגרים שבחבורה- רופא שבט אינדיאני בן 61. הטקס התחיל בהנחייתם של ווילי ומריאן. כולם נכנסו בכריעה לבקתת ההזעה והדלת נסגרה. אבנים לוהטות היו במרכז האוהל ווילי שפך מים על האבנים וזרה צמחי מרפא. העבירו אלי שמן דובים למרוח על העור. התחושה הייתה מוזרה, אבל ידעתי כי לרוח של הדוב בתרבות השמאנית יש השפעה חזקה על הלב. אליס קראה את מחשבותיי וביקשה ממני למרוח מהשמן על צאקרת הלב. עשיתי כבקשתה וכן כל הנוכחים מרחו את גופם בשמן והיו מוכנים לתחילת הטקס.

כל אחד התבקש להגיד את שמו ולשיר שיר. כשהגיעו אלי אמרתי את שמי, ווילי התקשה לבטא את שמי והעדיף לקרוא לי "אורקה". בסבב הראשון שרתי "הללויה" מספר תהילים כאשר אני אוחזת בחושך במניפה של אליס שעשויה מנוצות של עורב שחור. חלק מהאנשים היו חולים וביקשו מרפא מאלוהים ועזרה מהרוחות בתהליך הריפוי שלהם. בסבב השני שרתי את השיר שחברתי היקרה רינה מסן פרנסיסקו לימדה אותי "ופרוס עלינו סוכת שלומך" וסיימתי בסבב השלישי עם השיר "הנה אני כולי שלך עשה בי כרצונך" כשאני אוחזת הפעם בתוף מסורתי ומכה במטה עשוי משריון של צב.


בסיום הסבב השלישי אורח לא מוכר נכנס לסווט לודג. בחור עיראקי, חבר של הבת של מריאן. קצת מפתיע...אבל הוא הסכים להשתתף בטקס. בסבב הרביעי ווילי בירך אותי שיהיו לי הרבה ילדים והתפלל על כך. ווילי סיים את הטקס בהצהרתו כי הרוחות בחרו לי שם ומעתה שמי הוא "אשת כוכב הבוקר". יצאתי מאוד מרוגשת מהטקס ולחצתי יד לכל אחד מהמשתתפים בהצהרתי את שמי החדש. מריאן לקחה אותי למדורה מחוץ לאוהל והודתי לרוחות על שמי החדש. בסבב החמישי השמאנים המבוגרים ביקשו שאכנס חזרה ושרו לסיום.

לאחר הטקס כל אחד הביא אוכל לארוחה משותפת. הכנתי חלה, קוגל ומרק ירקות. הם מאוד התפלאו שאני צמחונית, אבל אהבו את החלה שהייתה קלועה. בסיום הארוחה וילי הגיש לי כמתנה טבק וביקש ממני שאתפלל עם הטבק בשבילו. ווילי הסביר לי שבד"כ מתפללים מספר ימים ומגישים טבק ודגלי תפילה לבקש מהרוחות את השם הרוחני, אולם במקרה שלי הם בחרו בי. סיפרתי לוילי על הקשר שלי עם צמחי המרפא ושאלתי אותו אם הוא רופא שבט, כמוני. ווילי אמר שכן, ונתן לי "שורש דוב" (מצד ימין בתמונה) ו"פטריית ערבה" (מצד שמאל). וילי אמר שבכל פעם שאני אלעס חלק מהשורש אני אדבר כמו דוב. וילי קיבל את השורש במתנה מחבר מבריטייש קולומביה, שאסף את השורש בגובה 2,000 מטרים. הפטרייה גדלה על עץ ערבה בצפון הרחוק של אלברטה וכאשר מדליקים חלק ממנה היא מקלה על כאבי ראש.

מריאן אמרה לי כי אקום מחר מוקדם בבוקר ואראה את כוכב הבוקר וכל בוקר שהיא תקום היא תצפה בכוכב ותחשוב עלי. כוכב הבוקר זורח במזרח לפני עליית החמה והוא למעשה כוכב וונוס. התרגשתי בלילה וקמתי מוקדם לצפות במחזה, אבל לצערי השמיים היו מכוסים עננים. הרוח הגדולה והמלאכים ימשיכו ללוות אותי במסעי...בוקר של אור.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה