פני צלקת, ריקוד השמש וכוכב הבוקר

סיפור שאהוב על ברברה במיוחד, הוא "פני צלקת ריקוד השמש" Sun dance scar face. בכפר הייתה אשה יפה שכולם רצו להינשא לה. כל הלוחמים חיזרו אחריה ובכפר היה נער בעל צלקת גדולה בצד הימיני של פניו. כל הלוחמים לגלגו לפני צלקת שלא יוכל להינשא. אולם... האשה היפה באה לפני צלקת, ואמרה: כשתפגוש את סבא שמש הוא ירפא את פניך, וכאשר תשוב אני אנשא לך. פני צלקת התפלל לפני שיצא למסעו לפגוש את סבא שמש, ועזב את הכפר. הוא הלך שנתיים במסעו ויום אחד הוא ראה על האדמה חץ וקשת, אותם מאוד אהב, אולם לא נגע בהם, כי ידע שזה שייך למישהו אחר. שהוא פנה להמשיך בדרכו כוכב הבוקר הופיע. כוכב הבוקר הוא זה שיוצר את השמש. כוכב הבוקר אמר לפני צלקת שהוא מכבד אותו ולכן הוא יקח אותו לסבא שלו שהוא השמש. כוכב הבוקר לקח אותו לביתו וסבתא לבנה שמחה לראות את פני צלקת והאכילה אותו. כשסבתא לבנה הלכה, סבא שמש הופיע כשהוא מריח אדם בביתו. כוכב הבוקר סיפר לשמש, כי פני צלקת לא נגע בחץ וקשת (כי ידע שהם שייכים לרוחות) ולכן הוא טהור. פני צלקת התקרב בעיניים מושפלות לפני סבא שמש. סבא שמש אמר לפני צלקת כי אלוהים שלח אותו לרפא את פניו והוא ריפא לו את הצלקת. סבא שמש הוסיף, כי כאשר פני צלקת יגיע לכפר שלו, אנשיו יקשרו אותו לעץ ויפרסו אותו עם עצמות העיט והוא יצטרך לרקוד במשך ארבעה ימים וארבע לילות. כאשר הוא ירקוד הוא יתפלל בשביל אנשיו, בעלי החיים, הצמחים והרוחות. פני צלקת חזר לכפר ואנשיו עשו לו כפי שסבא שמש אמר (זקן השבט חלם שהשמש מוסר לו לעשות את הטקס). פני צלקת רקד במשך ארבעה ימים להגנה ולריפוי של אמא אדמה והבריאה. כאשר פני צלקת סיים הוא אמר לאנשיו, כי זוהי הדרך להתפלל וריקוד השמש הוא הטקס לתפילה בשביל אחרים ולא למענך. ההילה של פני צלקת הייתה גדולה כל כך ואנשי הכפר ידעו כי הטקס אמיתי ונכון. כאשר פני צלקת סיים להתפלל, הוא נסוג מהעץ, הפירסינג נשבר והאשה היפה הייתה מוכנה להנשא לו, לבושה ככלה וכל הלוחמים מסביבה הריעו לאות שמחה! (הפירסינג שעושים לגברים בחזה הוא פיסת בשר שמקריבים בשביל התפילות, במקום הקרבת בעלי חיים).

סיפור הבריאה

ברברה מספרת, כי בתחילה אלוהים יצר צמחים ובעלי חיים. הוא יצר את בעלי הסנפירים (הדגים, הדולפינים וכלבי הים), את בעלי הכנפיים (הציפורים), את הזוחלים הרכים (החרקים) שמהם יזונו בעלי הכנפיים, ואת כל האחרים שעפים באוויר. אולם, אלוהים התאווה ליצור משהו שונה... ויצר את ההולכים על שתיים- איש ואשה. כשהאל יצר את ההולכים על שתיים, הם לא ידעו לשרוד בעולמו. בעלי החיים השונים התנדבו לעזור. הסנאי בא לפני האל והציע את עצמו לעזרה, אולם הוא נדחה כי הוא קטן מידי לבצע את המשימה ולא יכול לעזור. הבואש הגיע לפני האל, אולם הוא היה מסריח מידי. כל בעלי החיים הקטנים הגיעו, אולם הם היו קטנים מידי... מרחוק שמעו את קול הרעם וראו את הבופאלו מגיע. הבואפלו ניגש בענווה לאלוהים ואמר: אני חושב שאני יכול לעזור להולכים על שתיים. ואלוהים השיב: אני חושב שאתה צודק, כי אתה חזק וגדול מספיק. כל עדר הבופאלו הגיעו דרך שביל החלב אל השבט ואל הצ'יפ. הבופאלו נתן את עורו לבגדים ולהגנה, את בשרו שיזין את השבט ואת העצמות לעשיית כלים. האינדיאנים מכבדים בשל כך את הבופאלו, כי הוא הקריב למענם את החופש שלו.

גלגל הרפואה (המשך) ותפילת השבט

גלגל הרפואה מורכב מארבעה צבעים: לבן, צהוב, אדום ושחור (כמו שהזכרתי בעבר), אולם בשבט הקרי לא קיים הצבע השחור והוא מוחלף בכחול. ווילי מספר, כי נשמתינו מורכבת מארבעה חלקים: הצבע הלבן שבצפון מסמל את החלק הנפשי (mental), הצהוב במזרח הוא החלק הפיזי (physical), הכחול במערב הוא החלק הרוחני (spiritual) והאדום בדרום הוא החלק הרגשי (emotional). ברברה מוסיפה, כי בצפון נמצאת הרוח הגדולה, במזרח סבא שמש, בדרום הרעם ובמערב הרוח. במרכז הגלגל נמצאת אמא אדמה והצבע הוא ירוק. הצפון הוא תקופת הביטחון (זיקנה), המזרח זו תקופת החינוך (ילדות), הדרום הוא המיקום (place) בתקופת ההתבגרות והמערב הוא תקופת הרכישה (acquisition) והקמת המשפחה. העיט הוא הבעל חיים היחיד שקרוב לשמש ולא נשרף. העיט מעביר את המסר לאחיו הקטן שהוא הנץ (Hawk) והוא השליח שמעביר אלינו את המסר מאלוהים. כך אנו נעים בגלגל החיים...

תפילה מרופא שבט הלאקוטה (צ'יפ דן ג'ורג):

"הוי נשמת הרוח הגדולה,
שאת קולה אני שומע ברוח,
הכי בי כי אני צעיר, קטן וחלש.
אני זקוק לכוחך ולחופשיותך.
אני מחפש עוצמה הוי הגדולה מכל,
לא להיות נעלה מעל אחיי,
אלא לכבוש את האוייב הגדול ביותר שלי, את עצמי.
אני מחפש חוכמה.
את השיעורים אותם את מחביאה בכל עלה וסלע,
כך שאני אשא את המסר של החיים והתקווה לאנשיי.
מי יתן וידיי יכבדו את הדברים היפים שיצרת.
שאוזניי יהיו חדות להקשיב לקולך.
מי יתן שתמיד אלך ביופי ואתן לעיניי להביט
בצבע האדום והסגול של השקיעות.
כך שכאשר החיים דועכים כמו השקיעה
הרוח שלי תגיע אליך ללא בושה.
זאת דיברתי".

ברברה מוסיפה, כי שלום מגיע כאשר אנחנו מבינים שאנחנו אחד עם הבריאה, והבריאה נמצאת בכל אחד מאיתנו ובכל מקום. וזאת הרוח של אלוהים, שהוא בכל מקום ובכל אחד מאיתנו.

ברברה - אשת הבואפלו הלבן

הוזמנתי להתארח בביתם של ווילי ואשתו ברברה. בתרבות השמאנית נוהגים זקני השבט לאמץ צעירים בודדים במסעם הרוחני, וברברה ובעלה החליטו לאמץ אותי כבת. ברברה היא צאצא לשבט הלאקוטה (Lakota), מעורבת בדם אנגלי אצילי משושלת סדאבי (Suddaby) ודם אוקראיני. ברברה נחשפה לתרבות השמאנית עוד לפני שהכירה את ווילי והיא השתתפה בטקס ריקוד השמש. היא נושאת בשם "אשת הבופאלו הלבן" (אותו קיבלה מחמישה זקני שבט שונים) ומחזיקה בשלוש מקטרות שלום. ברברה מספרת, כי ישנם מספר סממנים מאפיינים לרוח הבופאלו. (I) אבקת אוכר אדומה, שהיא למעשה אדמת חרסית, אותה מורחים על מקטרת השלום כדי לשפעל אותה, לאחר הקטרת מרוות העיט (Eagle sage) ,שהיא גם מרוות הסוס (על פי ג'נט) ותפילה לארבעת כיווני השמיים, ורק מקטרת עם עם אוקרה אדומה ידועה כנושאת את הקסם. (II) ארז כחול, שגדל בבריטייש קולומביה, איתו מברכים את אבני הסבים בבקתת ההזעה (מרווה משמשת להקטרת האנשים והארז להקטרת האבנים). (III) אבן הבופאלו, Ammolite, שנקראת על פי אינדיאנים משבט הבלקפוט (Blackfoot) "המאובן של הבופאלו". (IV) פרוות או גלימת הבופאלו (Buffalo robe) שמשמשת לתפילה ולהגנה בזמן מסע החזיון (Vision quest) ועימה ישנים. במקביל ישנן ארבע תרופות: הארז, הטבק, העשב המתוק ומרוות העיט (עם מרכיב סודי ביותר שהוא...אורגנו!!!). מערבבים את הצמחים יחדיו לאבקה וזו תרופה לכל מחלה ולטיהור אנרגטי (בהקטרה עם כיוון השעון לארבעת כיווני השמיים). סממן נוסף, הוא קרן הבופאלו, שבו נושאים את המים ויוצקים על האבנים בבקתת ההזעה. ברברה מסיימת עם הארנב, שהוא לא חבר של הבופאלו, כי כשהבופאלו הולך בשדה הוא עלול לשבור את רגליו מחשש שיתקל במחילות הארנב...

עץ האלוהים

אתמול נפרדתי מג'נט והיא עזרה לי לארוז את צמחי המרפא שאספנו יחדיו. שני צמחים קדושים שאספנו הם שורש הדוב (שכתבתי עליו פעם קודמת) ומחטי עץ הארז. הארזים שייכים למשפחת האורניים והם גדלים רק בהרים. בעבר גדלו ארזים בגליל העליון המזרחי (באזור צפת והרי מירון), אך הם ניכחדו. כנראה שהשריד האחרון שנותר הוא 2 או שלושה עצים של ארזי הלבנון שגדלים במושב אמירים. אף בכניסה לפקולטה לחקלאות שבעיר רחובות (בה למדתי) יש 3 ארזים מבוגרים (שמצבם לא הכי טוב, כי הם צריכים לגדול בהרים ולא בשפלה). ג'נט מספרת, כי לאנשים שהיו גרים בערבות, ערכו של הארז היה כזהב ונמדד בעבור שימושיו הרבים לבניית רהיטים, ספינות, בתים ולהסקה. הארז והאורן המתוק משמשים להקטרה (משתמשים במחטים של העץ). גנ'ט מוסיפה, כי אפשר גם להכין תה רפואי ממחטי הארז, ותה זה מחזק את החוסן הגופני והנפשי. מסתבר, כי בתנ"ך הארז נחשב לעץ חזק כביטוי "בחור כארז"... מה שמסמל על תכונותיו הרפואיות, שג'נט ציינה. היא גם מספרת, כי על ארזי הלבנון גדל פרח לבן קטן, אשר טוב לטיפול בסוכרת. ואתר מדהים שמצאתי על שמורת ארזים בלבנון, בו מספרים כי ארז הלבנון נחשב לעץ האלוהים, כי ענפיו פרושים לכיוון השמיים והוא מוזכר 75 פעמים בתנ"ך כעץ קדוש (ארזי הלבנון גם שימשו בתקופה קדומה את שלמה לבניית בית המקדש הראשון). בנוסף, הרבה צמחי בר גדלים סמוך לעץ הארז (מה שבדרך כלל נדיר אצל עצים מאותה משפחה ,כעץ האורן, אשר מחטיו נופלות על הקרקע ומונעות מצמחים אחרים לצמוח בקרבתו).

כסא מעץ ארז בדמות זאב
וארז קנדי
(מקרוב ומרחוק)

מרפא במדבר ובמים

רציתי לכתוב על שני מקומות מדהימים, ששונים מאוד בנופם, אולם דומים להפליא בצמחי המרפא שגדלים בהם. ביום רביעי האחרון ביקרתי במפלי הניאגרה שנמצאים בגבול בין קנדה לארצות הברית. מפלים אלו נחשבים לאחד משבעת פלאי עולם וכמות המים העוברת במפלים אלו עצומה.

ביום לאחריו, ביקרתי באזור מדברי מחוץ לטורנטו (ליד העיירה Caledon) שנקרא Cheltenham Badlands, או בתרגום חופשי לעברית, "האדמות הרעות". מעטים האנשים שיודעים על מקום זה (בניגוד למפלי הניאגרה שהוא אחד מהמקומות המתויירים ביותר). בעבר היה כאן ים, כאשר מסביב היו הרים בגודל הרי ההימלאיה ומפלים זרמו אל הים והובילו עימם ברזל. ברבות הימים הים הפך למדבר והאדמה שומרת את זכרונות העבר בצורת אדמתה שמזכירה את גלי הים וצבעה האדום והירוק נותר ממשקעי הברזל. התושבים ניסו לגדל באדמה, אך ללא הצלחה, ולכן כינו אותן כ"אדמות רעות", אולם צמחי מרפא מבצבצים מידי פעם בין גלי האדמות וגדלים בסמוך.



















שלושה צמחי מרפא חשובים גדלים במפלי הניאגרה ובאדמות הרעות: מוט הזהב Golden rod, גזר הבר Wild carrot, ואסתר Aster. השבטים האינדיאנים משתמשים בצמח מוט הזהב שפורח בסוף הקיץ לטיפול במחלות לב, בכאב שנגרם מעקיצות דבורים ולטיפול מקומי בגודש באף (למרות שאנשים רבים אלרגים אליו). במהלך צייד הבופאלו הצמח שימש כאינדיקטור בפריחתו לכך שזוהי התקופה המתאימה לאסוף את התירס מהשדות. ברפואה העממית משתמשים בצמח לטיפול בזיהום ובאבנים בכליות. צמח שצומח ליד מוט הזהב הוא גזר הבר. צמח זה נפוץ מאוד בארץ ועם בוא הקיץ הוא סוגר את התפרחת ומגן על הזרעים. הוא דומה מאוד לאמיתה הקייצית, אולם הזרעים שלו בעלי זיפים בשונה מזרעי האמיתה שהינם חלקים. ניתן לאכול את שורש גזר הבר בשלב הצעיר וכן נמצא כי הזרעים שלו משמשים כאמצעי מניעה טבעי לנשים (אכילת כפית זרעים ליום). לידו צומח האסתר בפריחתו הסגולה (מסגול בהיר לסגול כהה) וחלקיו העליונים משמשים לטיפול בכאבי ראש, כאשר שורשו הסגול משמש לטיפול במחלות לב וגם בשפעת וכאבי שיניים.



גזר בר (ימין), אסתר (מטה) ומוט הזהב (שמאל)

ערבה אדומה

רציתי ליחד פרק נפרד לצמח הקדוש הזה שנקרא ערבה אדומה Red willow. הערבה הוא צמח רפואי חשוב, ותרופת האספירין, שנשים בגיל המעבר לוקחות אותו לצורך דילול הדם, מקורו בקליפת הערבה (למרות שהאספירין מיוצר בצורה כימית במעבדה). הערבה גדלה ליד מקורות מים ובהתאם לבית גידולה (על פי תורת החתימות של פרצלסיוס) היא מתאימה גם לטיפול בראומטיזם. ג'נט מספרת, כי קליפת הערבה האדומה (שאדומה כשמה) מתאימה לשטיפת העור לטיפול בבעיות עור כאקזמה ופסוריאזיס. הערבה הוא עץ גמיש במיוחד וחזק, ולכן הערבה האדומה משמשת לבניית בקתת ההזעה האינדיאנית. ג'נט מספרת, כי כאשר רוחות כלואות בבית, לוקחים ענפים של ערבה אדומה ומכים עם העלים על התקרה, הקירות והריצפה, כאשר במקביל אדם נוסף מקטיר מפטריית ערבת המעויין השחור Black diamond Willow (שרק הגברים מותרים לאסוף אותה והיא גדלה על עץ הערבה). בו בעת מבקשים מהרוחות הלא רצויות לעזוב ובסיום התהליך תוקעים את הענף באדמה בכניסה לבית והן לא חוזרות יותר. פטריית ערבת המעויין השחור מיוחדת בכך שהיא גדלה על קליפת הערבה ומותירה מבנה של מעויין שחור על הקליפה. הקטרה של הפטרייה משמשת גם להרגעה ולטיפול בכאבי ראש. על פי תורת הוויקה Wicca, שנפוצה באירופה, מקל מטאטא המכשפות הידוע מגולף מענפי ערבה אדומה...אולי זה מה שמאפשר להן לעופף באוויר!

ערבה אדומה וזר לראשי ביום הולדתי ומקל מגולף מענף ערבת המעויין השחור

שבטבט ובוצין קנדיים

מסתבר, כי ישנם סוגי צמחים זהים לארץ אשר גדלים בקנדה (כפי שהזכרתי בעבר את ה"שינן"). אולם, הופתעתי לגלות ביערות בריטיש קולומביה (בגובה 1,500 מטרים) את השבטבט ,שבאנגלית הוא נקרא "זנב הסוס" Horse tail. בארץ פגשתי בשבטבט בהליכה שעשיתי ביער שפר (מול אמירים) והוא גדל בסמוך לאורנים. השבטבט הוא צמח מוזר למדי, ונחשב כ"מאובן חי", מכיוון שהוא נחשב כשריד אחרון למחלקת שרכים נדירה וכן הצמח הפרהיסטורי הזה הוא צמח רפואי חשוב (למרות שנחשב כעשב בר). ג'נט מספרת, כי יש בו תכולת סיליקה גבוהה ולכן הוא אידיאלי כתה לטיפול וחיזוק השיער, העור, העצמות והציפורניים.

צמח אחר, שזיהיתי בבירור הוא הבוצין. הבוצין הארצישראלי עדין במבנהו, אולם הבוצין הקנדי בעל עלים גדולים ועבים ותפרחת פרחים צהובה וגבוהה. הבוצין מוזכר בספר הזוהר, כ"בוצינה", ובארמית פרושו נר או כינוי לנשמה (ברפואה האלטרנטיבית תמצית הפרחים משמשת לניקוי הנפש). הבוצין המפורץ הגדל בארץ מזכיר במבנהו את מנורת הקנים (שמות כ"ה, ל"א-ל"ג): "ועשיתה מנורת זהב...ושישה קנים יוצאים מצידיה שלושה קני מנורה מצדה האחד ושלושה...מצידה השני. שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח..." (כאשר הכפתורים הם הניצנים). אולם, הבוצין הקנדי דומה יותר לבוצין קיסריון שגדל במצוקים בגליל העליון. ערביי ארץ ישראל משתמשים בתמצית מימית של פרחי הבוצין המפורץ לריפוי דלקות עיניים חריפות (למרות ששערות העלים עלולות לגרום לעיוורון) ומרתח העלים משמש להרגעת העור (פצעים, שריטות וכוויות) ולטיפול בטחורים. באירופה פרחי הבוצין שימשו לטיפול בפצעים דלקתיים וכאבי אוזניים. ג'נט מספרת, כי עישון עלי הבוצין הוא תרופה לטיפול באסטמה. מסתבר, כי גם על פי רפואת ערבי ישראל הבוצין נמצא יעיל בטיפול בדלקות בדרכי הנשימה ובברונכיטיס.

אוכל נא & נע אינדיאני

ג'נט מספרת, כי האינדיאנים צדים את חיות הבר (כאיילים) וניזונים מהצמחים בהתאם לעונות השנה ותקופות הרבייה. לאחר שריפת היער (שריפות נפוצות בקנדה ובזמן שהייתנו בבריטיש קולומביה התלקחו בו זמנית 150 שרפות!!!) צומח פרח שנקרא עשב השריפה Fire weed, אשר מכסה את הקרקע החשופה בפריחה סגולה מדהימה. כאשר הפריחה שלו מלאה, זה הסימן לאינדיאנים להתחיל את עונת צייד אייל הצפון (Moose). באביב זוהי תקופת הרבייה (בה לא צדים) ובקיץ זוהי התקופה בה גדלים הגורים. בדרך כלל, צדים בסתיו עם פריחת עשב השריפה, כאשר הגורים גדולים מספיק. כמו כן, אפשר גם לאכול את הצמח וטעמו כשל טעם הסלרי: מאוד טעים ומתוק (בעלי חיים רבים ניזונים גם כן מצמח זה). עשב השריפה בעל תכונות רפואיות, גם כן, ומתאים לטיפול בהצטננות, שיעול ושפעת.

אייל הצפון ועשב השריפה













צמח אחר, שנפוץ בכל קנדה, ובייחוד ליד מקווי מים, הוא סוף או זנב החתול, בשמו המקומי, Cat tail. כל חלקיו משמשים למאכל, אולם אוכלים בעיקר את החלק התחתון וטעמו כשל פלפל. שורש צמח הבושמת Balsam root, שאותו ג'נט מצאה בהרים, משמש מזה שנים רבות למאכל, כאשר קולים את השורש ואוכלים אותו נא. ג'נט אספה את צמח הבושמת כמתנה מיוחדת לסבה.










זנב החתול (מימין) וצמח הבוסמת (מעלה ומשמאל)



וכמובן, איך אפשר בלי ענבי הבר (Berries) עם מגוון הסוגים והטעמים. לשמחתי גילינו ביער ענבי בר כחולים (בתרגום חופשי לעברית) Blueberry, קטנטנים ומתוקים, שאני בדרך כלל קונה בסופר, אבל האיכות של ענבי הבר עולה על גודלם...וג'נט מצאה בין ענבי הבר, מין של ענבה נדירה, שנקראת ענבת העין Eyeberry, כאשר על כל צמח גדלה ענבה אחת יפייפה בלבד! ג'נט יודעת כמה אני אוהבת ענבות והיא הגישה לי את הענבה היחידה...בארץ (וגם בקנדה) גדל הערער (Juniper), שדומה לברוש, ופירותיו כשל ענבות. ג'נט מספרת, כי לוקח שנתיים לענבות להבשיל ולשנות את צבעם לשחור. היא ממליצה לבשל את הענבות הבשלות עם אורז וכן להקטיר את העלים של הערער. מסתבר, כי גם המשקה האלכוהולי "ג'ין" (Gin) עשוי מפירות הערער ומקורו מהמאה ה-17 בתור תרופה לטיפול בבעיות דרכי השתן והכליות...




ענבת העין (מטה) וענבי בר כחולים (משמאל)

צייד שורשי...המשך

מלבד שורש הדוב, ג'נט התמקדה באיסוף שורשים אחרים. היא מספרת, כי מגיל קטן היא גדלה וחונכה על ידי זקני השבט, וכי בקרוב היא תצטרף אליהם שוב, כדי ללמוד מהם את חוכמת השבט ואת עוצמת ריפוי הצמחים. את השורשים היא מביאה לסבתה המאמצת, שגרה בצפון הרחוק של אזור החוף של בריטיש קולומביה, מהם היא מתקינה תרופות שונות, וממה שנשאר, היא מחליפה וסוחרת עם רופאי שבט בצמחי מרפא אחרים.

להפתעתי הרבה, שורש רפואי חשוב מאוד לאינדיאנים הוא שורש התות. כן כן... Strawberry root. משתמשים בו כתה לבעיות לב ואף כקמע להצלחה כנשיאה על הגוף. שורש אחר, שג'נט אספה בעדינות, הוא השורש הקצר (בשפת האינדיאנים) Short root. שורש זה משמש להרגעת עצבים בשילוב עם שורש הסחלב- נעלי הבית הצהובות (בתרגום חופשי) Yellow lady's slipper. ג'נט אומרת, כי סחלב זה גדל באזור קננסקי'ס (באזור אתר המחקר בו שהייתי לפני 4 שנים), אולם בתקופה זו הוא סיים את פריחתו ולכן קשה למצוא אותו (הוא בתרדמה בתקופת החורף ופורח באביב). בדרך כלל, משתמשים בשורש (אין לו פקעת), מייבשים לאבקה ושמים קצת בתה לטיפול במחלות נפש. צמח אחר שמתאים לטיפל בבעיות בלימודים, הערכה עצמית נמוכה וכעס הוא ה-Burdock, שעליו דומים לשל הריבס (Rhubarb) עם פרחים סגולים דביקים. הוא נפוץ באלברטה ומשתמשים בכל חלקי הצמח כאבקה לתה. צמח אחר שגדל בסביבת התות והשורש הקצר הוא הוולריאן Valerian (שנמצא גם בארץ). ג'נט אומרת, כי השורש משמש כסם הרגעה (מרדים) ולא להרתחה, אלא רק כתה. הוולריאן גם גורם להזעה ובעקבות כך מוביל לשיפור במצבו של החולה. ג'נט בעלת יכולת מדהימה להבדיל בין השורשים (למרות שהם דומים להפליא בגודלם ובצורתם), והיא מספרת כי זקני השבט, בד"כ, מסבירים לה רק פעם אחת כיצד הצמח שהם מחפשים נראה, והיא יודעת לאתר אותו בטבע ללא כל קושי. איזה כישרון...













שורש התות ופירותיו (למעלה) והשורש הקצר ועלוותו (למטה מימין ומשמאל) ושורש וולריאן (למטה).

צייד שורשי

לפני כשבוע, ביום הולדתי (בתאריך הלועזי) הצטרפתי למסע צייד צמחים עם ג'נט ביערות בריטיש קולומביה. המסע ארך שלושה ימים, כאשר רוחות הטבע הצטרפו למשימה ועזרו לנו באיתור צמחי הבר והשורשים. המטרה העיקרית הייתה לחפש בהרים את שורש הדוב. מאוד שמחתי להצטרף למסע עם ג'נט ולחוות מקרוב את החיפוש של נשמות הצמחים, ובייחוד של שורש הדוב. ג'נט אומרת, שרופא שבט הוא אדם שנולד עם כישרון טבעי לרפא ולתקשר עם רוחות הטבע והצמחים, וכי היא נחשבת מומחית כ"חופרת השורשים" (Root digger), תפקיד אשר מעטים מסוגלים למלא (לאסוף את השורשים בטבע ולדעת את ייעודם כתרופה). ללילה עצרנו בעיירה Castlegar ובבוקר נסענו לשמורת Nancy green park.

נכנסנו למעבה היער עם לילי הכלבה (שהצטרפה למשימה להזהיר אותנו מדובים), כשלפתע צדתי בעיני צמח שדיבר אל ליבי. ג'נט התפלאה שזיהיתי את שורש הדוב. מסתבר, שהוא צמח שמאוד דומה לצמחים אחרים שגדלים בסמוך אליו ואנשים רבים מתו בחיפושם המוטעה. ג'נט ראתה שאני מחוברת לצמחים, אולם הזהירה אותי לא לנסות לבוא לכאן שוב בעתיד לחפש את הצמח, אלא רק עמה או עם רופא שבט אחר. ג'נט החנתה את רכבה, והכינה את עצמה לאיסוף הקדוש, כאשר היא מקטירה צמחי מרפא, מתפללת לרוחות הטבע ומטהרת את עצמה. היא בחרה עץ ועטפה אותו בסרט קשור בנוצת עיט לבנה (מהזנב של העיט), ואחר כך התקרבה לנהר שזרם בסמוך ופזרה טבק תוך כדי תפילה ובקשה לאסוף נשמות הצמחים.

צמח הדוב מזכיר בצורתו את עלי הפטרוזיליה והשורש לו ממש דומה לכף יד של דוב (עם השערות והמבנה האופייני). התפרחת שלו היא כשל צמחים ממשפחת הסוככיים (כשומר), אולם בקלות אפשר להתבלבל עם שני צמחים שגדלים בסמוך אליו: פרת הגזר הלבן Cow parsnip ורוש מים Water hemlock (שסוקרטס הרעיל את עצמו עם שתיית נוזל הצמח) וההבדל בין הצמחים ניכר בעיקר במבנה השורש. פרת הגזר הלבן (בתרגום חופשי לעברית) הוא גם צמח מרפא, כאשר ג'נט מספרת, כי הוא עוזר לטיפול בבעיות בשלפוחית השתן והכליות בדרך של לעיסת הגבעול (שהוא חלול למעשה) ובזרעים (שהם דיי גדולים) משתמשים להקטרה. ברוש מים ממש לא מומלץ להשתמש (רק במקרים קיצוניים כשל סוקרטס)...אולם בכללו השם רוש או Hemlock אופייני לכל צמח רעיל, ואף קיים עץ מחטני רעיל בשם זה.




שורש הדוב בידה של ג'נט (מימין) ופרת הגזר הלבן (למעלה) וצמח הדוב (למטה). כמה שהם דומים...


ג'נט מספרת, כי במחוז בריטיש קולומביה דגי המליח (Herrnings) משריצים את הביצים באוקיינוס, כאשר מרחוק רואים עננה לבנה מעל מקום ההשרצה. המים של האוקינוס נהיים לבנים והלוויתנים מגיעים ואוכלים את הביצים. האינדיאנים גם אוכלים את הביצים עם אצות, כאשר הם אוספים את ביצי המליח, הם שמים ענפים של עץ הרוש במי האוקינוס, והביצים באופן טבעי נדבקות בענפים (חן מאלסקה מדגים כיצד הוא לוכד את הביצים וטיפים למתכונים...).

עצי הרוש (Hemlock) שגדלים ליד מפלי הניאגרה וחן עם ענף מכוסה בביצי דג המליח