"ריקוד הוא תפילה - תפילה היא ריפוי - וריפוי הוא נתינה"

"ריקוד הוא תפילה - תפילה היא ריפוי -  וריפוי הוא נתינה"
המידע בבלוג זה נועד להגביר את המודעות על רפואה טבעית, ואיננו מהווה תחליף לאבחנה או טיפול רפואי אישי

יום שישי, 26 באוקטובר 2012

מרפא צ'ירוקי במדינת המורמונים

נפרדתי מבראט במדינת איידהו במזג אוויר סגרירי. נתקעתי בסופת שלגים בוואלאס (Wallace) והתפללתי עמוקות לישועה. בחריקת בלמים נהג משאית מקסיקני, שהזדהה עם מצוקתי, עצר. המשכנו דרך מדינת מונטנה ולנו במשאית במיזולה (Missula). יופיים של הרי הרוקי היו בשיאם בזריחה. נפרדנו בפוקטלו (Pocatello) שבאיידהו (רק כביש אחד חוצה דרומה), ודרכי אל עבר סאלט לייק סיטי (Salt lake city) שבמדינת יוטה, לפגוש את קיט, מורה משבט הצ'ירוקי. כנסיות ומקדשים משלהם, מדינה שרובה מורמונית. נהג טריילר סיפר לי קמעה על דת זו, שדוגלת בנצרות, בתוספת חוקים משלה, כהתרת פוליגמיה, איסור שתיית אלכוהול, קופאין ויחסי מין טרם הנישואין. עייפה מהנסיעה הארוכה, שנמשכה כיומיים, פגשתי את קיט בפתח ביתו, מסדר ענפי ערבה טריים, ומכין עצמו לבניית סווט לודג' נשים בכלא המקומי. גם הוא, נישא לאשה מורמונית, שעזבה את דתה, והולכת בדרך האינדיאנית. רק ב-1990 הותר לאינדיאנים האסורים ביוטה לתרגל את הטקסים המסורתיים. בהתנדבות מלאה קיט בונה סווט לודג'ים בבתי הכלא, ומקבל מאלוהים רבות בחזרה. בעברו היה מכור לסמים ולאלכוהול, אולם אחרי שנגמל ורפא את עצמו, הוא מרפא אחרים בבתי הכלא. בכלא הנשים הוא כבר בנה ארבעה סווטים והחמישי מתוכנן בשבת הקרובה. קיט ואשתו מרסי נסעו בבוקר המחרת לכלא הגברים לערוך מעגל דיבור (Talking circle). הם מבעירים אש מרכזית, שמסביבה יושבים האסורים, מתפללים, מעשנים במקטרת המקודשת, ומקטירים צמחי מרפא. קיט מלמד את האסירים האינדיאנים להתפלל, חלקם מעולם לא היו מחוברים למסורת או לאמונה.


קיט מנחה טקסי סאן דאנס וסווט לודג'. אינדיאני משבט הצ'ירוקי. השבט היחיד עם שפה כתובה, אלף-בית, מטבע, תלבושת ייחודית (אינם עוטים נוצות לראשם, אלא כובע/תרבוש) ואפילו חוקה משלהם, הרבה לפני הגעת האירופאים. אין בשבט זה טקסי סאן דאנס, לכן קיט הולך בדרך הלקוטה, ואומץ על ידי בזיל ברייב הארט. בשמו האינדיאני הוא אייל מרפא דב אדום (Red bear medicine elk) ומרסי היא אשת הכוכב הכחול (Blue star woman). ביתם פתוח לאנשים מכל העולם, אשר משתתפים בטקסים. בעיתוי מושלם הגיעו זוג טרי מדרום צרפת, ארן וסברין, שהכירו בטקס הסאן דאנס (הוא רקד והיא הייתה באוהל הירח) ומחצית מהשנה הם מתנדבים לצידו של קיט. בערב חגגנו יום הולדת חמישים וחמש לקיט במסעדת הדב השחור.













על פי מסורת שבט הלקוטה והצ'ירוקי, האש נוצרה על ידי האלוהים כברק, אשר הגיע עם הסוסים. הסוס הכה בפרסתו באדמה והביא עמו את האש, לכן מעגל האש בנוי כפרסה פתוחה לכיוון דלת הסווט שבמערב (בטקסי הסאן דאנס הדלת במזרח). האבנים של הסבים מתחממות באש מחוץ לסווט, מוכנסות פנימה ומוזנות עם צמחי מרפא של שורש הדב, טבק, ארז ועשב מתוק. זורה המים על האבנים נמצא סמוך לדלת במערב. במערב: הפיזי, הבוגרים, הדב, הברק, המים (אומה=נותנת החיים=האשה) וחלומות. בצפון: המנטלי (הנפשי), הזקנים, הבופאלו, החכמה, החמלה, האהבה והסליחה של הרוח. במזרח: הרוחני, התינוקות, העיט, אלוהים, הדרך האדומה, התחלות ובחירות חדשות. בדרום: הרגשי, המתבגרים, זאב הערבות (הקיוטי), התכסוס, הצד האפל, הליצן והאגו.





בחצר ביתם סווט לודג' משפחתי קטן, על המזבח גולגולת של בופאלו, מקטרת מקודשת וגם וולוטה (תמונה שמאלית מעלה) בצורת Y, אשר משתמשים בה במסעות חזון, אותם קיט מנחה. לוולוטה שני כיוונים, כל כיוון פונה לבחירה אחרת, כאשר במרכז יש את צדף האבאלון, שמסמל את האלוהים. לוולוטה קשור דגל תפילה אדום עם טבק ועליו פלומה (נוצה צעירה) של עיט, שמסמל את הילדות. הרוחות מדברות אלינו בסימנים, כאשר לכל שבט מנהגים שונים ואפילו בתוך אותו שבט מסורות אחרות. שלושה סימנים חשובים: קונדליני, האינסוף והמעגל. האנרגיה שנכנסת לסווט היא של אבני הסבים, עליהם זורים מים, שמתאדים, ובצורת קונדליני האנרגיה עוברת בין כולם ומרפאת. סימן נוסף הוא האינסוף, אשר מחבר את מעגל האש בחוץ עם המעגל הפנימי של הסווט. וכן...המעגל הוא סימן מאוד מרכזי בתרבות האינדיאנית. ישנם עשרים ושמונה אבנים בסווט, כעשרים ושמונה הצלעות של הבופאלו וכן מספר הפרקים בידנו.










נשארתי לטקס הסווט לודג' בערב שישי, למרות שלא יכולתי להשתתף בו, כי הייתי ב"תקופה האדומה". נסענו אל ג'ואי (מורמוני לשעבר), שבחצר ביתו סווט לודג' גדול. עזרתי בניקוי ענפי השדר (River birch), כיסודות לסווט לודג' שהם יבנו בשבת בכלא הנשים, עם תמיכה נוספת מענפי ערבה. העמסנו אבני סבים ונסענו לכלא. על הדשא ישב לו עקב אדום זנב (Red tailed hawk), אשר האסירות מכנות אותו "הארי", שלוקח את תפילותן עמו, בשעה שהוא עף חופשי מעליהן. שלוש איילות ברכו אותנו בדרכנו חזרה הביתה, בעוד מרסי וסברין עמלו על הכנת דגלי תפילה בארבעת הצבעים לסווט החדש, מאתיים חמישים בכל צבע, עם מעט טבק בכל אחד מהם (קיט ביקש שאברך את האחרון). בערב הגיעו שישה עשר אנשים, מלבד אינדיאני אחד, כולם היו לבנים. קיט הציג אותי לפני כולם וכשהם הוציאו את המקטרת המקודשת ופתחו את הטקס, פרשתי לישון, עד חצות הלילה.










אין תגובות:

פרסום תגובה