"ריקוד הוא תפילה - תפילה היא ריפוי - וריפוי הוא נתינה"

"ריקוד הוא תפילה - תפילה היא ריפוי -  וריפוי הוא נתינה"
המידע בבלוג זה נועד להגביר את המודעות על רפואה טבעית, ואיננו מהווה תחליף לאבחנה או טיפול רפואי אישי

יום ראשון, 14 באוקטובר 2012

טקס הסווט לודג' של פלורנס





תרגום הריאיון עם פלורנס:

פלורנס נמצאת איתנו. אנו מכינות עצמנו היום לטקס הסווט לודג', בזמן של מולד הלבנה. טקס בו משתתפות עשרה נשים. ביקשתי מפלורנס לשתף איתנו את דרכה החכמה כאשת רפואה, אשר מנחה טקס רפואה מסורתי, הסווט לודג'. 

"מה שאתם צריכים לדעת, שזהו טקס ניקוי רוחני, הסווט לודג' (בעברית: בקתת הזעה). זוהי הדרך של איחוד חיינו, מבחינה פיזית, מנטלית, ריגשית ורוחנית, דרך של למידה לכבד את עצמנו, אחד את השני ואת הסביבה שלנו. לכבד כל דבר. אנחנו לא יכולים להרוס בכוונה שום דבר או להיפטר מדברים. אנחנו לא יכולים לשלוט באף אחד אחר, אלא רק בעצמנו. אנחנו לומדים בטקס הזה שאנחנו חשובים. בסבב הראשון אנחנו מתפללים בשביל עצמנו, בגלל שאם אנחנו לא בסדר, לא נוכל לעזור לאף אחד אחר. בסבב השני אנחנו מתפללים בשביל הקהילה והסביבה שלנו. בסבב השלישי אנחנו מתפללים ומבקשים ריפוי בכל תחום שאנחנו צריכים, פיזי, מנטלי, רגשי ורוחני. בסבב האחרון אנחנו מודים על כל מה שנמצא בחיינו כרגע. תמיד אנחנו מודים, כל דבר שקורה בחיינו, טוב ורע, אנו אחראים לו. זה מה שאנחנו מלמדים ולומדים. אנחנו לא יכולים לפגוע באף אחד או בשום דבר אחר, משום שכל דבר נמצא בשבילנו לשימוש בצורה טובה. בטקס זה אנחנו מכסות את עצמנו. הנשים לבושות בחצאית ארוכה, אנחנו יושבות בצורה מסויימת בתוך הסווט, ואנחנו מכבדות את הזמן אחת של השנייה, לדבר או לשיר. טקס זה לא מיועד רק לנשים, אולם כך זה היום כי הגברים לא הגיעו. הסווט שלי פתוח גם לגברים. לפעמים זה הפוך, אבל אני עדיין נמצאת להנחות את הטקס. אנחנו מכבדות את הגברים והם מכבדים אותנו. אני לא מרשה לאף אחד לעשות משהו אחר בטקס. זהו הסווט שלי ואני חייבת להמשיך בלימוד של האנשים שלנו. אתם לא יכולים לפגוע בעצמכם על ידי לקיחת סמים או אלכוהול, לפני שאתם מגיעים לסווט, בגלל שטקס זה מלמד אתכם לכבד את עצמכם, את הקהילה והסביבה שלכם. זה נהפך לדרך חיים. אתם לא יכולים לשתות או להשתמש בסמים ואז למחרת לבוא לכאן ולבקש מהבורא לשמור עליכם. זה לא דת, זו דרך חיים. זהו טקס ניקוי. אנחנו מזיעים בפנים, כך שאנחנו מנקים את עצמנו וגופינו מהרעלים בתוכינו. אנחנו מתרפאים בצורה הוליסטית ולכך התכוונתי כשאמרתי מבחינה פיזית, מנטלית, רגשית ורוחנית. אני מנחה את הטקס בשתיים עשרה השנים האחרונות, ואם מישהו מגיע לטקס, ואני רואה שהוא על סמים או שתה אלכוהול, הוא מתבקש לעזוב. זהו טקס שניתן לנו האינדיאנים בארץ הזאת וזוהי הדרך שאנחנו שומרים זאת בצורה רוחנית נאותה. בארצות אחרות יש טקסי סווט לודג', אבל הם לא עושים זאת בצורה שאנו מקיימים את הטקס. בשבילי כמנחת ושומרת הסווט, אני צריכה להבטיח שזה נעשה בדרך שאני רוצה וזה צריך להיעשות בצורה טובה, אחרת אין רשות להשתתף. מה עוד את תרצי לדעת?"

אנשים בישראל, לעיתים תכופות שואלים אותי, שתי שאלות. השאלה הראשונה, הם רוצים לדעת למי אתם מתפללים?

"אנחנו מתפללים לבורא, הבורא שלנו הוא אותו הבורא שאחרים מהללים. זהו God."

השאלה השנייה שהם רוצים לדעת, איך אתם מתפללים? זה גם קשור לשאלה הראשונה.

"אנחנו מתפללים בכנות ובכבוד. האבנים בשבילנו הם הסבים ואנחנו מבקשים מהסבתות להגיע ולהכנס לסווט. אנשים מסויימים יתייחסו לזה כאל מלאכים שומרים. זהו כח עליון שנמצא כאן בשבילנו. אנחנו רק צריכים לבקש, כי בכוכב הזה יש בחירה חופשית, אז אתם צריכים לבקש מהם שיעזרו לכם. אנו מבקשים זאת בצורה טובה, כך שהם מגיעים, לוקחים את הדאגות שלנו ומעבירים זאת לאור."

נשים לעיתים אינן מבינות שבמהלך הווסת הן לא יכולות להיכנס לסווט.

"לא. בגלל שזוהי תקופה מיוחדת לנשים וכך תמיד היה. לפני הרבה שנים, הן היו צריכות בתקופה זו, ללכת ולשבת לבדן במשך חמישה ימים. זה הזמן בו הן היו מתכנסות יחדיו, הן היו מתפללות בזמן זה, ישנות יחדיו ועושות כל דבר שהיו צריכות בשביל עצמן. זה מה שלמדנו מסביבתנו, מבעלי החיים שמסביבנו, למדנו כיצד לחיות. במה בעלי החיים משתמשים לטיהור גופם לפני שהם הולכים לשינה ארוכה, כמו תקופת הווסת, שלוקחת פסק זמן. לכן, הנשים שלנו טופלו בצורה טובה, הן אושרו להיות עם עצמן, כאשר אנשים אחרים טיפלו באחריות שלהן בשבט. לתת לנשים את הזמן לעצמן, כך שהן תעזורנה בקהילה. הייתה לנו מערכת חיים שבטית. קשה לנשים שלא גדלו לתוך זה להבין וקשה עדיין לעשות זאת."

שאלה נוספת, שאנשים לעיתים שואלים אותי, אני מבקשת מהם להביא לי טבק, אם הם רוצים שאתפלל בשבילם. אז הם שואלים, מה מיוחד בטבק? למה הוא מקודש?

"טבק היה אחד מהתרופות המקודשות שלנו, כי הוא לא תמיד היה בנמצא או זמין. יש לנו ארבע רפואות: ארז, טבק,מרווה ועשב מתוק. במקומות מסויימים המרווה או הטבק לא גדלים, אז אנחנו מחליפים במה שאנחנו צריכים, וזה מאוד מיוחד, כי אם זה לא זמין, אנחנו צריכים להתפלל בשביל זה. לכן הטבק מקודש לנו וישאר מיוחד."

תודה רבה לך, פלורנס. אני אשא את הבשורות שלך לישראל, לאנשים אשר מבקשים ללכת בדרך הזו, לכבד ולהעריך את אבותיהם הקדמונים.

תגובה 1:

  1. לפני שפונים לרפואות שונות כגון רפואה אינדיאנית או רפואה סינית, אפשר לבדוק אם אפשר לפתור זאת עם וויטמינים שגופנו צריך. לפרטים נוספים היכנסו לאלטמן

    השבמחק