"ריקוד הוא תפילה - תפילה היא ריפוי - וריפוי הוא נתינה"

"ריקוד הוא תפילה - תפילה היא ריפוי -  וריפוי הוא נתינה"
המידע בבלוג זה נועד להגביר את המודעות על רפואה טבעית, ואיננו מהווה תחליף לאבחנה או טיפול רפואי אישי

יום שני, 5 ביולי 2010

כוחות המרפא של ווילי: חלק א'

בסוף השבוע הצטרפתי אל ווילי לנסיעה לשמורה האינדיאנית "קינוסו" (Kinnosu) שבצפון אלברטה (מספר שעות צפונית לאדמונטון). ווילי התבקש מצ'יף השמורה, ליאון, להגיע לצורך ביצוע טקס ריפוי רוחני לאנשיו. מזג האוויר היה סגרירי, ולפי העננים שראינו בדרך, שצורתם כשל נוצה, ווילי חזה כי למחרת יהיו רוחות עזות. על פי ההילה מסביב לשמש, הוא אמר, שתוך ארבעה ימים יהיה שינוי במזג האוויר, ואם זה בחורף, אז תהיה סופה.

ענני הנוצה

הנסיעה ארכה לה שעות ארוכות, אולם ליאון הכין לנו חדר במלון מקומי למנוחה מהדרך. ווילי עצר מידי פעם להראות לי את הצמחים המקומיים. שושן הטיגריס (Tiger lily) היפייפה בצבעו הכתום זוהק בין עשבי הבר, פעמונית כחולה (Blue bell) ואכיליאה (Yarrow) גדלו בסמוך אחד לשני. ווילי אומר, כי כאשר צמחים גדלים יחדיו, בד"כ יש להם את אותה היכולת הרפואית ומערבבים אותם יחד ביצירת התרופה, רק צריך לבדוק שהם לא רעילים...



פעמונית כחולה (מימין),
שושן הטיגריס (למעלה)
ואכיליאה (משמאל)





כשהגענו לשמורה נפגשנו עם רודי, שהוא זקן השבט ומרפא כווילי, וכן עם ליאון הצ'יף, שמסתבר שהוא דיי צעיר ובערך בגילי. החלפתי לבגדים ארוכים ויצאנו לאזור מקווי המים הסמוכים לחפש אחר שורש החולדה (Calamus/Rat root). ג'נט הראתה לי את שורש החולדה בשנה שעברה, ואמרה כי ייתכן ואמצא אותה הפעם בביקורי בצפון.

נכנסנו יחדיו לתוך צמחיית המים לחפש אחר שורש החולדה. מה שמרשים אותי כל פעם מחדש, זה שתמיד הצמחים החשובים ביותר למרפאים האינדיאנים גדלים בסמוך לצמחים אחרים (שברוב המקרים הם רעילים...), ורק "רופאי שבט" או "שמאנים" מנוסים יודעים להבחין בצמח המתאים. אותו דבר עם שורש החולדה. היא גדלה סמוך מאוד לצמחים אחרים שנראים מאוד מאוד דומים, אולם הריח המהפנט שלה מתפזר לכל עבר ומעיד על מיקומה. לא במקרה, היא נבחרה בתקופת משה להיות אחד מהרכיבים החשובים להכנת שמן משחת הקודש, ונקראת "קנה בושם".

שורש החולדה


בידיים מיומנות רודי החל למשוך את השורש שגדל במאוזן לא רחוק מפני הקרקע. מדהים לראות, כי מעל רודי יש הילה לבנה בזמן שהוא אוסף צמח קדוש זה, ומודה עם טבק שהוא משאיר ליד הצמח.











אחרי עבודה מאומצת אספנו את כמות נכבדה של שורשים מלאי בוץ ונסענו לאגם סמוך שנקרא "Slave lake", שם שטפנו אותם משאריות הבוץ, במים המתוקים והצלולים של האגם, והתפעמנו לראות את העיט (Bald eagle) עף מעלינו. ליאון הסביר לי בדרך, כי משתמשים בשורש זה לטיפול בסוכרת, לניקוי הדם, לחיזוק מערכת החיסון, להתקררות ולכאב גרון.

שני מורים, אותה הדרך



ותמונה משותפת של הגברים...







משם המשכנו אל עבר חורשת ערבות מעויינות, לחפש אחר "פטריית הערבה המעויינת השחורה" (Black diamond willow). מאוד התרגשתי לחפש אותה, וידעתי שמשימה זו לא קלה כלל. קיבלתי חתיכה קטנה של פטרייה מווילי בשנה שעברה, וכעת אפילו בשבילו זו הייתה הפעם הראשונה שהוא מחפש אותה, וניכר שהוא התרגש גם כן. הפטרייה גדלה בשלישיות על קליפת עץ הערבה המעויינת ובד"כ בחלק התחתון של העץ. אני יצאתי לאתר את הפטרייה עם רודי וליאון חבר אל ווילי. התחלתי לרחרח עם אפי כדי למצוא אותה ולפתע נעצרתי בתוך סבך של עצי ערבה ואמרתי לרודי: היא כאן! אני מריחה אותה!!! אבל רודי לא יכול היה למצוא אותה...וגם אני לא. המשכתי לחפש פטריות על עצים אחרים, אולם ללא הצלחה. חזרתי למקום בו הרחתי בראשונה את הפטרייה, ולפתע ראיתי אותה, לבנה וריחנית, דבוקה אל קליפת העץ. קפצתי משמחה ונישקת אותה, התפללתי עם טבק וניתקתי אותה מהגזע. רודי גם כן מצא כמה פטריות קטנות על עצים אחרים.

פטריית הערבה המעויינת השחורה

התלוותי אל ווילי והוא עדיין היה מוטרד בחיפוש הפטרייה. ווילי מצא פטריות קטנות, אולם הוא העדיף להשאיר אותן על העץ שימשיכו לגדול. ווילי ואני נכנסנו לתוך העצים העבותים ולהפתעתו ווילי גילה פטרייה גדולה ויפה על אחד העצים. ווילי הוריד את הכובע שלו מראשו והחווה עם תפילה וטבק לרוח הקדושה של הפטרייה ואסף אותה אליו באהבה. כולנו חזרנו עייפים עם פטריות (אומנם לא רבות), אך ריחניים ושמחים לשוב אל מנוחת היום.


ווילי בין עצי הערבה הסבוכים והפטרייה המדהימה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה