אליס ספרה לי כי בסיום טקס הסווט לודג, פיטר, שערך את הטקס, הגיש לכל אחד שורש וביקש ללעוס ממנו. הטקס היה מאוד עוצמתי וחם, ואליס טוענת, כי זה מפיאת שכל המשתתפים היו רוקדי שמש (Sun dancers). אליס ביקשה ממני לטעום מהשורש. הטעם שלו היה מריר ולא ממש נעים, אבל לעסתי את השורש כדי לחוש את השפעתו. הבנתי, כי פיטר רצה לשמר את האנרגיה של האנשים לאחר הטקס ולכן הוא היה צריך להשתמש בצמח שיחמם את גופם וימנע מהם להצטנן לאחר ההזעה בטקס.
בסיום ביקורה, ג'נט הגישה לי שלוש חתיכות של שורש החולדה, וביקשה ממני (למרות שהיא הבינה מאליס, שאני לא אהבתי את הטעם המריר שלו...) שאם אי פעם אני אהיה חולה, אני אכתוש את השורש לאבקה ואשים מעט בכוס מים חמים. אכסה את הכוס וכשהאבקה תשקע בתחתית הכוס, אשתה את הנוזל. ג'נט אומרת שזאת תרופה מעולה לשפעת (ובמקביל, בהודו ברפואה האיורוודית משתמשים בשורש גם לטיפול בשפעת וכן בברונכיט ואסטמה).שורש החולדה גדל בצפון אלברטה ליד נחלים ונברני מים (Muskrat) אכן נמצאים בסביבתו (כפי שג'נט מספרת). בעברית הוא נקרא "קנה-בושם" (קלמוס או צמח האקורוס) Sweet flag או Calamus. בהתאמה לשמו העברי, צורתו כקנה והוא משמש להכנת בשמים. ולראיה, הוא מוזכר כאחד מהרכיבים בהכנת שמן משחת הקודש. שמן משחת הקודש נעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, ואיתו היו מושחים כוהנים, מלכים ואת כלי המקדש. שמן המשחה הוכן רק פעם אחת, בתקופת משה (ספר שמות פרק ל', כ"ב-כ"ו): "וידבר ה' אל משה לאמר: ועתה קח לך בשמים מר-דרור חמש מאות וקנמון-בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בושם חמשים ומאתים. וקידה חמש מאות בשקל הקודש ושמן זית הין. ועשית אותו שמן משחת קודש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קודש יהיה".
ייתכן, כי קנה-בושם הוא אף אחד מהרכיבים בהכנת המשקה המפורסם אבסינת. אבסינת מתואר כסם חיים (אלקסיר). זהו משקה אלכוהולי חריף העשוי באירופה מתערובת צמחי מרפא כלענת האבסינת, אניס, שומר וצמחים אחרים..., והוא נחשב כמשקה מעורר הזיות ובעל השפעות פסיכואקטיביות. ולסיום קטע מתוך הסרט "דרקולה" (שאהוב עלי במיוחד) הממחיש את השפעות האבסינת והפיה הירוקה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה