"ריקוד הוא תפילה - תפילה היא ריפוי - וריפוי הוא נתינה"

"ריקוד הוא תפילה - תפילה היא ריפוי -  וריפוי הוא נתינה"
המידע בבלוג זה נועד להגביר את המודעות על רפואה טבעית, ואיננו מהווה תחליף לאבחנה או טיפול רפואי אישי

יום שבת, 3 בנובמבר 2012

אשת רפואה וברכת העיט

אלן הסיע אותי עד לאס-וואגס, "עיר האשליות", משם המשכתי עם נהג משאית, סוחר קוקאין לשעבר, שהחליט להשתנות, כי פחד מיום הדין. הותיר אותי באונטריו, מספר שעות מלוס אנג'לס, בכנסייה ניידת בחנייה של נהגי המשאיות. מנוחה קלה לקול הטפתו של הכומר אחרי אחת עשרה שעות בדרכים. דיבר באריכות על כח התפילה והאמונה. אנו צריכים להתפלל ולחכות בסבלנות, כי לא תמיד נקבל מה שנבקש, בזמן שנרצה. אלוהים הוא זה שלא משתנה ולא מפר הבטחות. כאשר הוא הבטיח לאברהם שזרעו יהיה ככוכבים בשמיים, אכן זה התקיים, אבל רק אחרי עשרים וחמש שנים של תפילות ותקווה לילד, יצחק. חשוב גם להתפלל בשביל אחרים, כי זה לא הכח שלנו שמרפא. וכמו שכתוב, לדפוק על הדלת שלוש פעמים "שאלו וינתן לכם, בקשו ותמצאו, דפקו ויפתח לכם", ולא רק פעם אחת, כך אנו צריכים להמשיך להתפלל ולא לאבד תקווה. משם, אחרי שלוש שעות המתנה לטרמפ, נהג מקסיקני חס עליי, והקפיץ אותי לעיר התחתית. בחצות הלילה מאגי (סיפור הצרעה) אספה אותי לביתה בנסיעה מהירה אל עבר האוקיינוס. למחרת בטרם השקיעה נסעתי עימה אל עץ התפילה שלה, אלון עתיק יומין, שלא רחוק ממנו מעגל תפילה עם שלל סממנים מקודשים. 














ג'ושועה הגיע בלילה. התרגשתי לפגוש אותו ולהתחיל את המסע שלנו. נפרדנו ממאגן ונסענו לטבול במעיינות החמים הגופרתיים באוהיי (Ojai), שם אספתי מרווה לבנה לטקסים וליקטנו ממיטב פירות העונה מהעצים (רימונים, אפסמונים, פיג'ויה ותפוזים). בבוקר התקדמנו רק מעט, כשהמשטרה מסיטה אותנו מדרכנו, נאלצנו ללכת עם התיקים הכבדים שעות רבות. כשתמו כוחותינו לנו בלילה על חולות האוקיינוס לצד המדורה.




מחצית שעת נסיעה בדרך החוף, וג'ושועה מבחין בשלט של שמורת צ'ומאש (Chumash reserve). עיט גדול עף מעלינו כשעצרנו את הטרמפ, הופיע שוב בכיוון מזרח (היכן שהשמורה האינדיאנית נמצאת), וכאשר שאלתי על השמורה בתחנת הדלק, העיט עף נמוך מעל ג'ושועה. לבסוף אחרי מאמצים רבים, מצאנו את השמורה. הגענו לביתה של עדלינה עלווה פדילה, אשת רפואה ומנהיגה רוחנית. רק שבה מביקור באלסקה ודיי מיאנה להיפגש איתנו מעייפות מסעה, אך הסכימה, כי באנו מרחוק.


עדלינה מספרת ששנים רבות היא מבקרת במקומות שונים בעולם, שם היא פוגשת מורים ומדריכים רוחניים. רק לאחרונה היא שבה מביקור בדרום אפריקה. ג'ושועה סיפר לה על תוכניותינו להגיע להר שאסטה הקדוש ואני הוספתי שאנו מונחים (כעיט שהוביל אותנו אליה) לחיפוש מורים רוחניים ומקומות לתפילה. בחצר ביתה היו פסלים רבים מגולפים מעץ, שאת כולם היא קיבלה במתנה; פסל של אשת האוקיינוס וגם פסל של איש הקוף, שירד מתחת לאדמה, ואשתו הפכה את עצמה לעיט, כדי להציל אותו. ארבע פעמים בשנה היא עורכת טקסי דב וסווט לודג' לגברים בחצר ביתה, שהוא פינה מקודשת לטקסים ותפילות. עדלינה מתפללת לשלומם של אנשים ומקבלת מסרים לריפויים. השארתי לה טבק שתתפלל בשבילנו וג'ושועה ביקש סליחה על מה שעמו עשה לאינדיאנים. עדלינה השיבה שלאלוהים יש תוכניות וכל מה שהיה בעבר היה צריך לקרות. נפרדנו ממנה בחמימות והיא הזמינה אותנו לשוב אליה, בעוד היא נותנת לנו תשורה ושתי אגודות של מרווה לבנה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה