"ריקוד הוא תפילה - תפילה היא ריפוי - וריפוי הוא נתינה"

"ריקוד הוא תפילה - תפילה היא ריפוי -  וריפוי הוא נתינה"
המידע בבלוג זה נועד להגביר את המודעות על רפואה טבעית, ואיננו מהווה תחליף לאבחנה או טיפול רפואי אישי

יום רביעי, 14 בנובמבר 2012

הר שאסטה: העץ של גנאשה

בלילה חל מולד הירח (תחילת החודש העברי) וגם ליקוי חמה (Solar eclipse), שבו החיבור לצד השמש חזק וכן לאל שיווה (חוגגים את שיווהראטי Shivarati). במועד זה, טד אומר, נחים ליום-יומיים ולא מתחילים דברים חדשים. ההיפך, כאשר הלבנה במלואה, אז השאקטי (הכח הנשי) במלוא עוצמתו. 


בבוקר, אחרי צום, מנוחה ולימוד רוחני, כל רצוננו היה לעלות להר שאסטה. אולם, הקור החריף, התחזית הראתה על גשם שצפוי לרדת, והכוכבים לא היו לטובתנו. ניסינו לשכנע את טד להתלוות אלינו ולהדריכנו במסע, למרות התחזית הסוערת. כשהוא ראה שאנחנו נחושים, הוא החליט שנצא לדרך. לא לקחנו עימנו ציוד מיותר, רק אוכל, מים ושקי שינה.



הלך לנו בקלות עם הטרמפים. האחרון לקח אותנו עד לגובה של 6,850 פיט (2,088 מטרים). שם היה מקום מוסדר לחניון לילה. מעגל מדורה חיכה לנו, והחלטנו יחד לאסוף עצים. ג'ושועה ניסה לשבור גזע עץ יבש, ללא הועיל. אספנו מספיק עצים בשטח, הדלקנו אש וחיכינו לאודיל, חברתו של טד משוויץ, שאמרה שתצטרף אלינו, אך איחרה לבוא.






החלטנו להתחיל את העלייה להר, לבקר ראשונה את ה"עץ של גנאשה". בעץ זה, לטענתו של טד, מתגלם האל גנאשה. בדרך פגשנו בזוג חמוד קנדי, שהצטרף אלינו. כשהגענו לעץ הייתה כבר שעת בין ערביים.







כל הדרך טד שר שירי הלל לגנאשה וכשהגענו הלום, קד לכבודו. גזע עץ ישן, שצורתו מזכירה להפליא את דמותו של גנאשה. הבחורה הקנדית, ג'נקה (כשם אביה של סיטה), לבשה חולצה של גנאשה...איזו הפתעה :)



כשירדנו חזרה לחניון, השלג היה כבד על הארץ. הגענו בחשיכה ומצאנו את אודיל מודטת במכוניתה. התקבצנו לצד האש וחיממנו אורז עם טופו. הלכנו לישון בשקי שינה, אבל הקור היה קשה מנשוא. שתי זוגות הגרביים לא חיממו את רגליי. נאבקנו לישון, ללא הועיל. קמנו להדליק שוב את האש להתחמם, נתנו לטד את שק השינה החם שלנו, ונשארנו ערים עד הבוקר. בארבע האור הראשון עלה עם יופיו של כוכב הבוקר...אהו!



אין תגובות:

פרסום תגובה