המשכנו אל עיירת אבלה, משם הגענו לסאן לואיס אוביספו, הילכנו בסמוך לכנסייה לותרית, בו בעת שהפעמון צלצל, הבטתי מעל דלת הכנסיה על תמונתו של ישוע, והכיתוב מתחת אמר "בואו אליי ומצאו מנוחה"...אות משמיים. דפקנו על דלת ביתו של הכומר, שאישר לנו לישון במתחם דשא הכנסייה. אכלנו עימם וישנו שינה ערבה מתחת לעץ עבות. בבוקר עצרנו בחוף האוקיינוס, בעוד אני מייבשת את המרווה הלבנה שאספתי, בשעות ההמתנה הרבות שלנו לטרמפים.
לקראת ערביים, טומי, בחור רוחני מלוס אנג'לס, אשר מטפל בהתמכרויות, אסף אותנו עימו לביג סאר, למרכז אסאלן (Esalen), להעביר סדנה של מספר ימים. מקום מדהים על האוקיינוס, מפואר ומטופח, עם אמבטיות חמות, קרות ומי גופרית. אחד מהמקומות הנחשבים בארה"ב לסדנאות על רוחניות, יוגה ומדיטציה, שאנשים מזמינים אליו מקום מראש. טומי התחנן להנהלה שיתנו לנו רשות ללון שם ללילה. אחרי שהתפללנו עמוק בליבנו, נענו תפילותינו...בעבור 20 דולר כ"א (המחיר בד"כ מאות עד אלפי דולרים ללילה!), קיבלנו אולם ענק לעצמנו, התקלחנו במעיינות החמים, אחרי ארבעה ימים ללא מנוחה, ואכלנו ארוחה צמחונית נפלאה.
עזבנו את אסאלן עם האור הראשון. עצר לנו כריס, בחור מבולדר קריק, עיירה באמצע יער יפייפה של עצי רד ווד מבוגרים. בדרך עצרנו בחופים, שם ניתן למצוא אבני ג'יד, אולם לא בימים עם גלים גבוהים. בלילה לקחנו את הרכבת לאוקלנד, ושוב נחנו בג'קוזי החם של חבריי רינה ויוסף, במרכז יער אורנים עתיק. היה זה יום הבחירות ואובהמה זכה. נשארנו לנוח עוד יממה בטרם המשכנו צפונה אל עבר הר שאסטה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה