נשמת הזאב וקבורת יוסף

ווילי הגיע לבקר בשמורה, כדי להשתתף בהלוויתו של ג'וזף (יוסף, בעברית), אשר נפטר ביום ראשון בשבוע שעבר. פלורנס התקשתה לבטא את שמו, כשהייתה ילדה, וקראה לו ג'יזס (ישו), וכעת פעם שנייה ישו נפטר... ג'וזף היה סנטור וצ'יף מכובד בשמורה וכן המורה הרוחני של ווילי. הוא חינך את ווילי ללכת בדרכים מסורתיות ולימד אותו שיטות הילינג שונות. כאשר אדם נפטר, האינדיאנים מחכים ארבעה ימים עד לקבורתו וקרוביו ערים במהלך הלילה וישנים במשך היום לאות כבוד לנפטר. לאחר כארבעה ימים הם עורכים סעודה, בה הם אוכלים לצידו של הנפטר. ביום חמישי בערב הוזמנתי להשתתף בטקס הקבורה של ג'וזף והרגשתי כי כבוד גדול הוא להשתתף בטקס קבורתו של אדם קדוש כג'וזף. בטקס הקבורה הם שילבו מסורות אינדיאניות ונוצריות ואף כומר הודי הוזמן לשאת ברכה לנפטר. לצד הנפטר הגברים שרו את שיר הכבוד והלמו בתוף גדול. המשתתפים לחצו יד אחד לשני ואחר כך פתחו את ארון הקבורה ועברו בפעם האחרונה לצד הנפטר. הצ'יף של השמורה נשא דרשה ואמר כי עלינו לכבד את כל הדתות והתרבויות וכל בני האדם שווים. הוא בירך אותי על ביקורי מרחוק וביקש כי אזכור לחבק את משפחתי ולהגיד להם שאני אוהבת אותם, כי ייתכן כי זאת הפעם האחרונה שאראה אותם. אחר כך הוא פנה לכל המשתתפים ואמר כי עליהם לכבד את משפחתם ואת הקהילה בה הם חיים. ביום שישי בבוקר התקיים טקס הקבורה. סופת שלג גדולה התחוללה והטמפרטורות ירדו מתחת לאפס (5- מעלות). ווילי אומר, כי כאשר אדם צדיק כג'וזף נפטר הוא מביא עימו סופה גדולה. עגלה רתומה לארבעה סוסים הובילה את ארון הקבורה של ג'וזף. תוך כדי הורדת הארון לתוך הקבר הגברים הלמו בתוף ושרו את שיר הכבוד בפעם האחרונה ולאחר כך הכומר נשא ברכה והמשתתפים עברו לצד הקבר ופזרו אדמה בכל הכיוונים מעל הנפטר. התבקשתי אחרונה לגשת ולפזר אדמה. מאוד התרגשתי ובכיתי במהלך הטקס. בסיום, ווילי ומספר גברים נשארו לכסות את הקבר באדמה ואני חיכיתי באוטו. גבר צעיר פנה אליי באוטו, לחץ את ידי והודה לי. הודתי לו בחזרה על הכבוד שחלקתי עם הנפטר.

באותו היום בו נפטר ג'וזף נפטרה נשמה יקרה אחרת. זוהי מישמיש, כלבת הרועים האוסטרלית של רננה, חברתי הטובה ביותר. מישמש הייתה הכלבה היפה ביותר שאי פעם ראיתי. היא הייתה בעלת שמחת חיים ואנרגיה ובכל פעם שנפגשנו היא קפצה עליי וליקקה אותי בשמחה. היא לוותה את רננה לכל מקום ובילתה עימה שעות רבות בזמן עבודתה בדיר עם הכבשים. בקיץ היינו לוקחות אותה למעיינות ליד עין חרוד ושוחות יחדיו. היא נלקחה מאיתנו בגיל צעיר, אולם נשמת הזאב שלה תלווה את רננה וכן נזכור את שמונת הגורים המדהימים שהיא הביאה לעולם וטיפלה בהם במסירות אימהית. רוח הזאב מסמלת מנהיגות, מסירות, נאמנות והקרבה וביום פטירתו של מנהיג דגול כג'וזף נפטרה כלבה עם נשמת זאב גדולה.