בחזרתי לקנדה ביקשתי מווילי להמשיך ללמוד ממנו על הדרך המסורתית. ברברה, אישתו, הציעה כי אסע לשמורה בה הוא נולד (Kakhewistahaw band) בססקאג'ואן, אשר לא רחוקה מהעיירה ברודוויו (Broadview). לאחר עשר שעות נסיעה, פלורנס, אחותו המבוגרת של ווילי, קיבלה את פניי. פלורנס מספרת, כי כאשר האדם הלבן הגיע, הוא בידד את האינדיאנים בשמורות, אשר היו מלאכותיות לאינדיאני, שבדרכו הטבעית נהג לנדוד במסעו בחיפוש אחר מקורות מזון (כצמחים ובעלי חיים). בנוסף, הילדים נאלצו להתנתק מהוריהם ונשלחו לאכסניות רחוק מהשמורה. הם לא הותרו להשתתף בהלוויות או לקיים טקסים מסורתיים אחרים, ומי שעשה כן, נעצר. כמו כן, הם לא יכלו לעזוב את השמורה ללא אישור מיוחד. הם אף נאלצו להמיר את השמות הרוחניים שקיבלו מהוריהם בשמות אנגליים מהדת הנוצרית. האמונה והמסורת נלקחה מהם בכח ומצב זה הוביל לאיבוד הקשר עם החיבור הרוחני וכן לניתוק מהוריהם וממשפחתם. חלקם אף אימצו את הדת הנוצרית. האדם הלבן ראה בטקסים האינדיאניים מסורות פאגניים, אולם הדבר לא נכון. הטקסים במסורת האינדיאנית הם החיבור לטבע (צמחים, בעלי חיים), בדרך פשוטה של שמירה ואהבה לאמא אדמה ולכל שאר היצורים שאלוהים ברא.
הטיפי שימש כבית ומקום לינה. הוא אוהל מסורתי העשוי ממוטות עץ ומחופה בעור בופאלו
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה