אבני קסם

באמצע יוני נחתתי בשדה התעופה של טורונטו (קנדה) תשושה מעייפות של 17 שעות טיסה. לאחר מנוחה של יממה בעיר הגדולה, המשכתי דרך היבשה במסע של ארבעה ימים אל עבר קלגרי שבמערב. נסיעה ארוכה לאין שעור לאורך האגמים המרהיבים של חבל אונטריו, ריעננה את לבי בפריחה מדהימה של תורמוסים בשלל מרבדים של צבעי סגול ולילך. השנה קנדה התברכה בגשמים והקיץ התעכב לו במקצת, וניכר כי עדיין פרחו להם צמחי האביב.

זכור היה לי, כי אשתקד חלפתי ליד מכרה אבן האמטיסט שמחוז אונטריו, ומפיאת חוסר זמני הקצר, לא התעכבתי שם. הפעם, הנהג הצעיר שהתלוותי אליו, הסכים בשמחה לעצור לבדוק את המכרה. קנדה עשירה במחצבים: זהב, כסף, אבנים יקרות ואבני חן (כאבן הג'ייד המפורסמת) הם רק חלק מהעושר הטבעי שבו התברכה יבשת צב הים.









אמטיסט זו האבן הראשונה שהכרתי בחיי, כאשר ביקרתי בפסטיבל "סגול", שם כל אחד קיבל אבן יפייפיה סגולה זו כתליון. אמטיסט משמשת כקמע והיא אחת מאבני החושן (אחלמה). מבחינה אנרגטית היא פועלת על אזור המצח ("העין השלישית"), ולכן היא מסייעת באיזון האגו, מגבירה אינטואיציה, מסייעת לגלות הבנה ולסלוח וכפועל יוצא מכך מקלה על כאבי ראש וטובה לשינה.

שמה הלטיני "אמטיסט" (ביוונית עתיקה) משמעו שיכור או מורעל, וטוענים כי היא מונעת שיכרות ומקלה על גמילה מהתמכרויות שונות. ואכן, היוונים נהגו ללגום יין מכוסות עשויות אמטיסט במטרה למנוע שיכרות. מסתבר, כי האבן גדלה וחיה במעבה האדמה, למרות שהיא מוגדרת כדומם. היא גדלה על גרניט ומושכת אליה ברזל ומינראלים, ולכן צבעה סגול כהה עד חום. המבנה שלה משושה ונוצר באופן טבעי במעבה האדמה. המכרה הותר למספר שנים של חציבה ותיירים מוזמנים לחצוב בסלע ולמצוא את אבן האחלמה שלהם.