עזבתי את מארטון, בעוד מצבו של קני לא השתפר ורק החמיר. נסיעה של יומיים בטרמפים מערבה אל עבר מחוז ססקאג'ואן, שם הטמפרטורות כבר צנחו מתחת למינוס, בחזרה לביקור בשמורה בה גדל ווילי. אחותו פלורנס, היא הבכירה מבין האחים, וגם היא כווילי ואחותו מריאן, שמאנית. השמורה נמצאת לא רחוק מהעיירה ברודוויו, שמורת Cowsess. השם המקורי של השמורה הוא Quezance, בשפת הקרי זה "ילד קטן". בפעם האחרונה שביקרתי בשמורה הגעתי להלווייתו של ג'וזף, שהוא המורה הרוחני של ווילי, מורי ורבי שלי. גם הפעם, מישהו נפטר מהשמורה, בעודו נהג בשכרות. ווילי עובד קשה כבר מספר ימים ללא כל מנוחה בחטיבת עצים והכנתם לקראת טקסי הסווט לודג' של פלורנס. הוא רוצה שיהיו לה מספיק עצים עד לאביב הקרוב, בשביל הדלקת המדורה המקודשת עם האבנים מחוץ לסווט.
הצטרפתי לווילי לעזור לו בכריתה ביער צפצפות יפייפה בשמורה. כרתנו עשרות של עצים לטקס, בעוד ווילי כורת ואני מעמיסה על הרכב. בטרם הוא כרת את העצים, שגם בהם יש רוח חיים, הוא הודה להם עם פיזור טבק ביער. תמו כוחותיי בסוף כל יום, וחזרנו מידי יום תשושים הביתה. לווילי יש ברכבו רובה, להיות מוכן לכל רגע אם תצוץ איילה בין הצפצפות, למרות שתקופת הצייד של "אייל לבן הזנב" מתחילה רק ב-23 לנובמבר וכעת מותר לצוד את האייל הקורא.
התכוננו לטקס. סדרנו את מדורת האבנים במעגל מחוץ לסווט. אפילו האחיינית הקטנה של ווילי מיהרה לעזור ולסחוב עצים ואבנים מתאימות לטקס, 24 אבנים, כשמסביבן עצים יבשים וטריים. התחלנו את הדלקת האש מהדרום, בכיוון הדלת, והמדורה בערה כשעתיים וחצי עד התחלת הטקס והמשיכה לבעור לאיטה עד סיומו.
ריח הקטורת מארבעת הרפואות עלה באוויר. עישנו יחד במקטרת השלום, ראיינתי את פלורנס, ונכנסנו לסווט. הסווט לודג' בנוי בתוך חדר פנימי כשבסמוך אליו יש חדר נוסף להמתנה וריענון מהטקס, כך שגם בטמפרטורות קיצוניות בחורף, עדיין ניתן לקיים את הטקס.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה