

בסיום המסלול בשמורה הבחנתי בעץ שדומה להפליא לקטלב מצוי שגדל בר בארץ (ושאני מאוד אוהבת לאכול מפרותיו בעונה). קליפתו אדומה ומבריקה וצורת עליו דומה לעלי הקטלב. כתבתי לאד, שומר יער (ranger) שפגשתי בשמורה, ושאלתי אותו על העץ המיוחד. הוא כתב לי, כי עץ זה הוא Arcotostaphylos pallida. הוא נמצא בסכנת הכחדה ונחשב כנדיר. אכן, הוא שייך לאותה משפחה כשל הקטלב המצוי (האברשיים). במסעי במרוקו התארחתי אצל משפחה יהודית בעיר פאס, בביתו של אדמונד גבאי (הפטרון של הקהילה היהודית). התעצבתי לעזוב את אמירים באמצע עונת הבשלת פירות הקטלב ולפספס את קטיף ענבותיו העסיסיים. אולם, המלאכים שמעו את תפילתי, ובערב אשתו של גבאי הגישה לי צלחת מלאה בפירות בשלים של הקטלב (אשר נמכרים בשוק המקומי). הפרות מבשילים בסיום עונת הסתיו ובתחילת החורף (נובמבר-דצמבר). אוספים אותם בהבשלה מלאה והם מתוקים כתמרים. הקטלב בעל תכונות רפואיות והוא תרופה מסורתית לטיפול בכיב קיבה, כאבי בטן ועצירות, בשתיית מרתח של קליפת העץ. המרתח משמש גם לטיפול במחלות עור קשות (מריחה על העור הנגוע) ולחיזוק שורשי השיער מערבבים את קליפת העץ בשמן זית ומורחים על השיער. הקליפה של הקטלב ייחודית בצבעה האדום וצבע קליפתו שימש מקור לאגדות רבות הנפוצות בארץ. אחת מהן מספרת על אב ובנו, שהתאהבו בנערה יפה. הבן בקנאותו הרבה קטל את אביו ובמקום בו רוותה האדמה מדמו של האב עלה עץ בעל גזעים אדומים. מכאן גם שמו של העץ "קטל-אב".



קטלב מצוי הגדל בארץ (מימין), פירות קטלב שאכלתי במרוקו (למעלה) והעץ בשמורה מאותה משפחה כשל הקטלב (משמאל).



קטלב מצוי הגדל בארץ (מימין), פירות קטלב שאכלתי במרוקו (למעלה) והעץ בשמורה מאותה משפחה כשל הקטלב (משמאל).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה