לפני כשבוע, ביום הולדתי (בתאריך הלועזי) הצטרפתי למסע צייד צמחים עם ג'נט ביערות בריטיש קולומביה. המסע ארך שלושה ימים, כאשר רוחות הטבע הצטרפו למשימה ועזרו לנו באיתור צמחי הבר והשורשים. המטרה העיקרית הייתה לחפש בהרים את שורש הדוב. מאוד שמחתי להצטרף למסע עם ג'נט ולחוות מקרוב את החיפוש של נשמות הצמחים, ובייחוד של שורש הדוב. ג'נט אומרת, שרופא שבט הוא אדם שנולד עם כישרון טבעי לרפא ולתקשר עם רוחות הטבע והצמחים, וכי היא נחשבת מומחית כ"חופרת השורשים" (Root digger), תפקיד אשר מעטים מסוגלים למלא (לאסוף את השורשים בטבע ולדעת את ייעודם כתרופה). ללילה עצרנו בעיירה Castlegar ובבוקר נסענו לשמורת Nancy green park.



צמח הדוב מזכיר בצורתו את עלי הפטרוזיליה והשורש לו ממש דומה לכף יד של דוב (עם השערות והמבנה האופייני). התפרחת שלו היא כשל צמחים ממשפחת הסוככיים (כשומר), אולם בקלות אפשר להתבלבל עם שני צמחים שגדלים בסמוך אליו: פרת הגזר הלבן Cow parsnip ורוש מים Water hemlock (שסוקרטס הרעיל את עצמו עם שתיית נוזל הצמח) וההבדל בין הצמחים ניכר בעיקר במבנה השורש. פרת הגזר הלבן (בתרגום חופשי לעברית) הוא גם צמח מרפא, כאשר ג'נט מספרת, כי הוא עוזר לטיפול בבעיות בשלפוחית השתן והכליות בדרך של לעיסת הגבעול (שהוא חלול למעשה) ובזרעים (שהם דיי גדולים) משתמשים להקטרה. ברוש מים ממש לא מומלץ להשתמש (רק במקרים קיצוניים כשל סוקרטס)...אולם בכללו השם רוש או Hemlock אופייני לכל צמח רעיל, ואף קיים עץ מחטני רעיל בשם זה.



שורש הדוב בידה של ג'נט (מימין) ופרת הגזר הלבן (למעלה) וצמח הדוב (למטה). כמה שהם דומים...
ג'נט מספרת, כי במחוז בריטיש קולומביה דגי המליח (Herrnings) משריצים את הביצים באוקיינוס, כאשר מרחוק רואים עננה לבנה מעל מקום ההשרצה. המים של האוקינוס נהיים לבנים והלוויתנים מגיעים ואוכלים את הביצים. האינדיאנים גם אוכלים את הביצים עם אצות, כאשר הם אוספים את ביצי המליח, הם שמים ענפים של עץ הרוש במי האוקינוס, והביצים באופן טבעי נדבקות בענפים (חן מאלסקה מדגים כיצד הוא לוכד את הביצים וטיפים למתכונים...).

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה