ביום ראשון לפני כשבוע, לאחר הלוויתו של ג'וזף, השתתפתי בטקס שערך ווילי בבקתת ההזעה של אחותו פלורנס. בשבוע הראשון בבואי לקנדה השתתפתי בטקס שהנחה ווילי וכן בשבוע לפני עזיבתי כסגירת מעגל. סיום המסע (The end of the trail) היא דמות של רוכב שחוזר ממסעו לאחר צייד או בסיום המלחמה. הרוכב עייף ורצוץ והוא שב על גב סוסו הביתה. תמונת הרוכב מזכירה לי את מסעי הביתה חזרה לאחר המסע הרוחני שעברתי בקנדה. אולם, בשמיים ממעל רוח העיט החום תמיד תגן על הלוחם במסעו...
פלורנס היא אחותו הגדולה של ווילי. ליד הבית של פלורנס ישנו הסווט לודג' שמותאם לחורף השלגי. בחוץ מינוס 5 מעלות, אבל מדורה דולקת בסמוך לסווט מעצי מייפל וצפצפה לחמם את האבנים לטקס. אדם אחד שומר על המדורה בחוץ ובסיומו של כל סבב (ישנם ארבעה סבבים בטקס) ווילי מבקש שיביאו אבנים לוהטות נוספות ויניחו אותן במרכז הסווט. בטרם הטקס ווילי נכנס לחדר המרכזי בו דולק אח עצים לחמם את החדר. ווילי לוקח בידו את התוף, הרעשן וצמחי מרפא קדושים (כארז ודשא מתוק) ומברך לארבעת כיווני הרוחות. בצד ימין ליד דלת הכניסה לסווט ווילי מקטיר צמחי מרפא לטיהור המשתתפים. ווילי נכנס בכריעה לסווט ויושב כשפניו מופנות אל עבר הדלת, בעוד הוא מבקש להכניס אבנים לוהטות למרכז המעגל. שישה גברים נכנסו בכריעה ויושבים מצד ימין והנשים (פלורנס ואנוכי) יושבות משמאל. פלורנס הנחתה אותי לשבת כשברכיי מחוברות ועדיף כשרגליי ישרות ומופנות אל עבר האבנים הלוהטות, ולא כדרך הגברים אשר יושבים בישיבה מזרחית. היא אמרה לי לעטוף את ראשי עם מגבת להגנה מהאדים החמים במהלך הטקס. ווילי ביקש לסגור את הדלת ולהתחיל את הטקס. הוא שפך מים על האבנים הלוהטות (אבני הסבים והסבתות הקדמונים).
בקתת הזעה / סווט לודג' (מצד ימין) והכניסה לסווט כשבמרכז אבני הסבים והסבתות (למטה)
הגברים בטקס החלו לשיר ולהלום בתופים כלוחמים וכל הסווט לודג' זז לקצב שירתם. ווילי זרה צמחי מרפא על האבנים (תרופת ציפור הרעם) ופיזר מים עם ענפי ערבה אדומה. הוא הזמין את רוחות הקדמונים ובסיום הסבב הראשון פתחו את הדלת ויצאנו להתרענן בחדר המרכזי. בסבב השני והשלישי התבקשנו להתפלל ואני התפללתי לנשמתם של שלושה מכרים שנפטרו כשבוע לפני הטקס: הכלבה היקרה של רננה (מישמיש), ג'וזף המורה הרוחני של ווילי והמרצה לאקולוגיה שכה אהבתי (עמנואל נוי-מאיר). התפללתי לנשמתם שתמשיך בדרכה החדשה וגם ברכתי את נשמתו של התינוק החמוד של אחותי, אשר נולד ביום שבת (כפיר, שמו). אכלנו לאחר כך במשותף בסווט תבשילים שפלורנס הכינה באהבה עם רוחות האבות והאימהות הקדמונים. בסבב הרביעי ווילי הקדיש לי את שיר העוצמה של נשות שבט הלאקוטה וכל שאר הגברים המשיכו לשיר בקול עוצמתי. ווילי מידי פעם נהם ועשה קולות של זאב והאווירה הייתה מאוד חמה וידידותית. הטקס היה בייחוד עבור נער בן 20 (איליי) שנולד לו ילד וכעת הוא מבקש ברכה ועזרה מהרוחות במסעו להפוך לאבא. ווילי דיבר בטקס על חשיבות הגבר במשפחה ועל תפקידו כמפרנס ותומך במשפחתו. בסיום הטקס עישנו יחד במקטרת השלום כשהנכדה של פלורנס בת ה-11 לא עישנה ולאות כבוד נגעה עם המקטרת בכתף ימין ואחר כך בכתף שמאל. פלורנס ברכה את איליי עם דשא מתוק (סויט גראס) ואחלה לו הצלחה בדרכו החדשה כאבא.
רעשן צב הים והתוף (משמאל) ומקטרת השלום ומשרוקית ריקוד השמש של ווילי (למטה)
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה